ירידה בחשק המיני אחרי לידה?
מעניין באמת למה...

בסקר שנערך בבית החולים "שיבא", בהשתתפות 246 אנשים נמצא כי 75% דיווחו על כך שחיי המין שלהם נפגעו אחרי לידה. 43% מתוכם לזמן ארוך ו- 31% מתוכם לזמן קצר.

אני לא מבינה מה העניין עם הסקרים האלה, ולמה מקבלים אותם כתורה מסיני. לפעמים נראה שסקר כזה נותן לגיטימציה למצב לא קיים, ומייצר בעיות חדשות. ניסיתי לעשות מיני סקר משלי והאמת היא שהתוצאות היו פחות קיצוניות מ- 75%. כמו כן, החלוקה בין הזמן הארוך לזמן הקצר, הייתה גם כן פחות מטרידה.

חיפשתי מאמרים העוסקים בנושא, ועושה רושם שכולם מונים את אותן הסיבות לירידה בחשק המיני אחרי לידה. יש סיבות פיסיות: שינויים הורמונליים ופגיעות פיסיות למיניהן (כמו קיסרי, וחתך אפיזיוטומי) ויש סיבות נפשיות: דימוי עצמי חיצוני או פנימי נמוך.

במאמר שקראתי לאחרונה באתר של "שיבא", מפורטות הסיבות הפיסיות והנפשיות, הגורמות לירידה בחשק המיני אחרי לידה.

בין הסיבות הפיסיות שצוינו:  
שינויים הורמונליים המובילים ליובש בנרתיק, ירידה במתח השרירים באזור הנרתיק (הגורמת לירידה בתחושה בזמן קיום יחסי מין וירידה בעוצמת האורגזמה), חתך אפיזיוטמי בחיץ הנקבים במהלך הלידה המוביל לכאבים אחרי לידה ועייפות ותשישות גופנית עקב איבוד מינרלים וויטמינים רבים.

בין הסיבות הנפשיות שצוינו:
שינויים במשקל ובמבנה הגוף אחרי לידה, שינויים הורמונליים הגורמים לדכדוך ואף לדיכאון אחרי לידה, קושי בהתמודדות עם האמהות, חיכוכים בין בני הזוג לגבי צורת הטיפול ברך הנולד.

על פניו, נראות כל הסיבות לגיטימיות ונותנות תירוצים מקובלים. אבל היה חסר לי דגש מאד חזק על נושא העייפות אחרי לידה. כל אישה שדיברתי איתה על ירידה בחשק המיני אחרי לידה, חזרה והדגישה את נושא העייפות. כמה זה מעייף לקום כל שלוש שעות ולפעמים כל שעה. ואיך העניים מתנפחות והגוף כושל. ובכלל איפה הדגש על העצבים הנובעים מהעייפות, על הרצון לזרוק את היצור המתוק הזה דרך החלון ולסגור נושא? איפה קצת מהאמת הכואבת והאמיתית כדי שתהיה למי שקוראת את המאמר הזדהות אמיתית וריאלית ללא קשקושי מדע שבורים או מילים שגורות כמו "דיכאון אחרי לידה".

והחלק מתוך המאמר, שהיה עבורי קצת "קשה לצפייה", הוא שבמקום לתת קצת הסברה על נושא העייפות הקשה מנשוא, כדי שנוכל לרוץ לבעל עם המאמר ולומר לו "הנה אתה רואה אפילו המומחים אומרים שאני עייפה", אז כתוב שם "למרות הרצון והציפייה של נשים להרגיש כי הן מקובלות ומושכות בכל מצב, חשוב להיות מודעות: להקפיד על הופעה אטרקטיבית מול בן הזוג". המשפט הזה עשה לי חשק לשרוף את המחשב, כדי שבעלי לעולם לא יקרא זאת לעולם.

הופעה אטרקטיבית? אחרי לידה? המומחיות לעיתים סוגרת אנשים בתוך תבניות וגורמת להם לשכוח את הגורם האנושי העדין. הידעתם שאי אפשר אפילו להתקלח? שלסרק את השיער זה מותרות? שהחלב גולש ודביק? שהילד פולט עליך?

מדובר בעייפות אחת גדולה, המובילה לקריסת מערכות פנימית וחיצונית. אישה אחרי לידה, צריכה תמיכה מאד גדולה בכל מה שקשור לעבודות בבית, ורצוי אם אפשר שאף אחד, אבל אף אחד, לא יגע לה בתינוק. כמו שהיה בימים עברו. ואז היא תוכל להתגבר כמעט על כל בעיה. הרי ברור שטיפול בתינוק, בבעל, כביסות, ניקיונות ובישולים בחודש הראשון ואפילו בשני אחרי לידה מוביל לקריסה. לא צריך בשביל זה הורמונים ומומחים.

בעבר אישה אחרי לידה לא הייתה עושה כלום חוץ מלטפל בתינוק ובעצמה. עשו סביבה הכל. אבל העולם שלנו עולם חדש ומקולקל וכנראה בגלל שנלחמנו שיכירו בנו כשוות אנחנו משלמות מחיר כבד. אח! איפה החמולות של פעם?

היו הראשונים להגיב למאמר זה | סמנו כמאמר מועדף עליכם (143) | הציגו מאמר זה באתר שלכם | נצפה: 1477

כל השקרים על חופשת לידה

מהרגע שגילית שאת בהריון, את מגיעה לעבודה במשך תשעה חודשים, עם מחשבה אחת: שהבוס יישרף! מה אכפת לי.
מיום ליום הגוף שלך תופח, גדל ונעשה קשה יותר ויותר להתרכז בעבודה. כי פתאום סדר העדיפויות משתנה ורק דבר אחד בוער: חופשת לידה. מתי היא כבר תגיע? בלי בוס על הראש, בלי טלפונים, בלי התחייבויות. רגל על רגל, אני והתינוקי שלי נגד כל העולם.

אח! אני רוצה לתפוס את המניא... שתבע את המושג "חופשת לידה" להכניס אותו להריון ולהתפקע מצחוק ביום שהוא יצא אל חופשת הלידה הנכספת שלו. חופש עלק. מה חופש? מי חופש? מה זה השקר הזה? מהיום שהעולל יוצא לאוויר העולם הוא רק צורח ורק רוצה רוצה ורוצה. ובניגוד לבוס שלך שרצה רצה ורצה אבל לפחות שילם משהו. הקטנצ'יק הזה לא משלם משכורת, אין תנאים סוציאליים ואי אפשר ללכת הביתה בסוף היום ולעשות לו אצבע משולשת במעלית.

כל היום רק רוצה: רוצה לישון רוצה קקי רוצה לשחרר גזים. איפה השינה איפה העצמאות, איפה המנוחה, איפה חופשת לידה שלי, איפה משרד?

כל מה שאני רציתי זה שמישהו יגאל אותי מה"חופשת לידה" הזאת, מהשקר הזה וייקח אותי לעבודה, איפה שהיה לי שקט ומנוחה. כי שם, בעבודה, יכולתי לעשות לי נס קפה, לעשן סיגריה, ללכת לדואר ולדבר בדרך בפלאפון עם כל העולם. ושם בדואר יכולתי לשבת ולתת לכולם לעקוף אותי בתור לחזור למשרד ולשקר שהיה נורא נורא עמוס בדואר. ושום דבר לא קרה למעסיק שלי בלעדי. ועכשיו? עכשיו יש יצור קטן, חדש, שתלוי בי באופן מוחלט?

אאאאאהההההה!! שמישהו ישלח אותי לדואר בבקשה.  

היו הראשונים להגיב למאמר זה | סמנו כמאמר מועדף עליכם (154) | הציגו מאמר זה באתר שלכם | נצפה: 1575

2 סיפורי הריון ולידה מקצה אל קצה

הריון ולידה ללא הכנה מוקדמת זה כמו ללכת להיבחן בלי ללמוד. אני לא מבינה מדוע יש נשים שבוחרות לא לדעת דבר על הריון ולידה. אבל אם את כאן אז כנראה בחרת לדעת.

אני אשתף אותך בשני סיפורי הריון ולידה אמיתיים קצרים ותמציתיים, שונים בתכלית זה מזה ותחליטי בעצמך עם מי מהם תרצי להזדהות.

אורית בוטחת בגורל הטוב

אורית, בת 24, נכנסה להריון המיוחל שלה. מתחילת ההריון הצהירה "תעזבו אותי, אני לא רוצה לדעת על הריון ולידה כלום, זה סתם מכניס לי מחשבות לראש". הביסוס שלה לטענה היה, שנשים עברו תהליך של הריון ולידה מאז ומתמיד ושגם ההורים שלנו עברו הריון ולידה בלי אינטרנט וספרים והנה היום, ברוך השם, הכל בסדר.

את ההריון היא העבירה תוך כדי כך שהיא ממלאת פחות או יותר אחר הוראות רופאת הנשים שלה, לא התעוררו בה שאלות על הריון ולידה וגם לא ניסתה לשפר שום מצב. כשכדורי הברזל שלקחה עשו לה כאבי בטן, לא טרחה לבדוק האם יש סוג אחר טוב יותר, כשאמרו לה שחסר לה סוכר בדם, שתתה עוד כמה כוסות משקה ממותקות ביום, וכשהעובר שלה היה במצב עכוז לא טרחה לבדוק האם כדאי או אפשר לבצע לו היפוך בבטן.

היא לא בדקה מה הקשר בין הריון ולידה, מהי הדרך לנהוג בזמן צירים, מהם צירים טובים, או מה מציעים בתי החולים השונים בארץ. היא לא עברה קורס הכנה ללידה ולא התעניינה בשום סוג לידה כזה או אחר.

מיותר לציין שהיא הגיעה ללידה קיסרית בלי ידע מוקדם על מהי לידה קיסרית, לא הניקה את הבן שלה כי לא קראה על הנקה לאחר קיסרי, חטפה דיכאון לאחר לידה (מוגבר בגלל הקיסרי)  ולא ידעה שזה מה שקורה לה או כיצד לנהוג עם המצב.

וכמובן שמאחר וגם לא שיתפה את בעלה בדבר. כשהוא ראה את התינוק שניות מועטות לאחר שיצא מבטן אימו, איבד את ההכרה מהמראה, כי ציפה לתינוק ורוד עטוף ויבש.

יעל סומכת רק על עצמה

יעל, בת 27, גילתה שהיא בהריון. כבר ביום הראשון תקפה את סטימצקי ורכשה 3 ספרים על הריון ולידה. היא שיגעה את הרופאים, ההורים והבעל בכל דבר הקשור להריון ולידה. היא חרשה את האינטרנט בקריאת מאמרי הריון ולידה רבים כי רצתה לדעת הכל על הריון ולידה. הייתה פעילה בשני פורומים שונים של הריון ולידה, קראה סיפורי לידה בוקר וערב, ודחקה בנשים לספר לה סיפורי הריון ולידה משלהן. אני חייבת להודות שהיא הייתה קצת בלתי נסבלת.

היא עשתה יוגה לנשים בהריון, התאמנה עם אפי נו, וניסתה לממש כל המלצה שמצאה על הריון ולידה ושעלתה בקנה אחד עם סגנון החיים שלה. מיותר לציין שהלכה לקורס הכנה ללידה, קראה על כל בתי החולים בארץ ומה הם מציעים, קיוותה בכל ליבה ללידה טבעית וקראה ספרים רבים בנושא לידה טבעית.

את הצירים העבירה בבית, כי ידעה שאין לה למה לרוץ לבית החולים, ולבית החולים הגיעה עם פתיחה 8, ישר לחדר לידה וילדה את בנה ללא חתכים, ללא קרעים וללא התערבות מכשירנית.

כמובן שמאחר וקראה חומר על הנקה והתייעצה עם יועצות ההנקה בבית החולים, גם את שלב ההנקה עברה בקלות יחסית.

לסיכום

הריון ולידה הן לא סתם מילים הכתובות שחור על גבי לבן. הריון ולידה הם תהליכים הקשורים זה בזה בקשר שפועל עליך ועל כל המהות הנשית שלך.

שתיהן חברות שלי. יעל כבר בהריון השני שלה, מצפה בכליון עיניים ללידה המיוחלת. אורית דוחה בינתיים את ההריון הבא. לטענתה השיקולים כלכליים.

בקישור הבא תמצאי המלצות, של יעל כמובן, לפורומים פעילים וספרים בנושא הריון ולידה סיננתי את ההמלצות שלה כי בכל זאת היא קצת נסחפה.

היו הראשונים להגיב למאמר זה | סמנו כמאמר מועדף עליכם (146) | הציגו מאמר זה באתר שלכם | נצפה: 2183

הריון ולידה קלים בעזרת כוח המחשבה

  הריון ולידה. האם יש דרך להשפיע על התהליך של הריון ולידה מעבר לפעולות הפיסיות המומלצות היום? האם אפשרי לטפח תהליך כמו הריון ולידה בעזרת כוח המחשבה?

  את יכולה לשבת בחיבוק ידיים ולומר "מה שיהיה יהיה, גם ככה אין לי שליטה" ואז להגיע ללידה להיחתך, להיקרע או לעבור ניתוח קיסרי ללא צורך. ואת יכולה להתכונן מבעוד מועד ולעשות את החלק  שלך. אבל שוב. במחשבה.

  עולם המדע עובר תהפוכות מאד משמעותיות בתקופה האחרונה. מדענים מודעים יותר ויותר לכוח המחשבה ולעוצמת המחשבה. ניסוי הוא כבר לא ניסוי, ותוצאות הניסויים כבר לא מוחלטות כשהיו. היום ידוע שתוצאות הניסוי תלויות במי שמבצע אותו.

  הריון ולידה, כמו כל דבר בחיים הוא תהליך שבתוצאות שלו שותפים 2 גורמים. הגורם הראשון הוא האישה הנושאת את ההריון ויכולה לשלוט עליו בצורה זו או אחרת. הגורם השני הוא הגורם הבלתי תלוי, האחר, שאפשר לקרוא לו כוח עליון, מזל, גורל, טבע עיוור. צריך לייצר בניהם בתהליך הריון ולידה שדה שיתוף פעולה מוצלח.

  עשית בדיקת הריון ויצא חיובי, אז מה עכשיו?

1. חורשים את האינטרנט ואת הספרים עד כמה שאפשר ומקבלים מידע מכל הסוגים על הריון ולידה. אין זה משנה כלל אילו עצות הריון ולידה תבחרי לממש, העיקר שהמוח שלך יתמלא במידע הרלוונטי למצבך, ויתחיל דרך התת מודע לשלוט על התהליכים של הריון ולידה בגופך.

2. המעיטי בקריאת סיפורי הריון ולידה טראומתיים, סיפורי הפלות, או לידות של תינוקות עם מומים, והציפי את עצמך בחוויות הריון ולידה חיוביות. קראי סיפורי הריון ולידה מכל הסוגים שיש: קיסריים, מכשירנים, טבעיים, מהירים, לא משנה העיקר שהסוף יהיה טוב.

3. סדרי סביבך סביבה נעימה, יש מישהו שמרגיז, מעליב, מציק לך ויש אפשרות להוציא אותו מחייך הוציאי. אם זה בעל, או אחות, ציירי גבול דמיוני שיימשך 9 חודשים בינך לבין אותו אדם, חייכי אליו מעבר לגבול ודעי שכל תחושה חיובית או שלילית יורדת במהירות האור,(אם לא מהר יותר), אל הרחם שלך ומעצבת עוד דבר במערכת העצבים של העובר שלך.

4. את מעשנת? לא יכולה להיגמל? אז תעשני. ייסורי המצפון או העצבים ממחסור בניקוטין מזיקים לעובר הרבה יותר מניקוטין.

          5. קני לך "אפי-נו" (400 ₪ ושווה כל אגורה!) מכשיר זה הוא המצאה גרמנית, ונקרא גם מאמן לידה מכני. אחד המקשרים המחשבתיים המוצלחים ביותר בין המילים הריון ולידה. החשיבות באפי-נו, מעבר להגמשה של הפרינאום, היא בכך שהוא מחסל את הפחדים של להוציא תינוק לעולם. כי אחרי שילדת כביכול 40 פעם, מי מפחד מהדבר האמיתי?

6. דברי אל העובר, בעיקר בשליש הראשון. שליש זה מעצב הרבה באופי, נטיות ודמות העובר. נשים בהריון נוטות להתייחס אל העובר דווקא בשלבים המאוחרים יותר וחבל.

7. בזמן הצירים והלידה הסיטי כל מחשבה על עצמך וחשבי על העובר. עבור העובר תהליך הלידה קשה ומפרך. פני לו את כל המקום שאת יכולה למרות הצירים.

8. תגיעי ללידה מוכנה ומצוידת בכל הידע הנדרש על הריון ולידה. הלחץ והעצבים מחוסר האונים וחוסר ההבנה של מה שעושים עם גופך בבית החולים, מייצר כמויות גדולות של אדרנלין המעכב את הלידה עצמה.

והשאר - כל השאר תלוי בטבע הגאוני שסידר את המציאות הערוכה לפנינו. לפחות תדעי שאת את שלך עשית.

  אז למי שפיספס הנה ההמלצות של יעל לפורומים בנושא הריון ולידה, והמלצות על ספרים.

היו הראשונים להגיב למאמר זה | סמנו כמאמר מועדף עליכם (146) | הציגו מאמר זה באתר שלכם | נצפה: 2553