|
כיבוד הורים - חוץ מהמצווה, מה בעצם הקטע?
מה זה בדיוק כיבוד הורים? האם אפשר לכבד מישהו שמגביל אותך ולטענתו זה
למענך? האם אפשר לכבד מישהו שלא מגביל אותך ולטענתו זה גם כן למענך? אני
רוצה להוציא את המילים "כיבוד הורים" מההקשר הדתי שלהם ובאמת לשאול. מה
העניין הזה של כיבוד הורים?
גם בין אנשים וגם בין הורים וילדים יש גבול
דמיוני בין שני חלקי המגרש. בכל פעם שנתקלתי במישהו שלא הגביל אותי ונתן
לי לחדור ללא הגבלה אל חלק המגרש שלו, מצאתי שאני לא מכבדת אותו. תמיד
כיבדתי והיה לי נוח יותר עם אנשים שהגבולות אצלם ברורים.
למה הילדים של היום שונאים את ההורים שלהם יותר מהילדים של פעם? איזה ילד
כזה של פעם היה מעז להרים את הקול שלו על ההורה שלו? הייתכן שכל שיטת
החינוך של הדור החדש בה הילד במרכז העניינים והכל מתנהל סביבו מזיקה לו?
לפני שהייתי בעצמי אמא חשבתי שהילד יהיה כל עולמי ואתן לו הכל. הוא אכן כל
עולמי, אבל בשבילי לתת לו הכל זה להגביל אותו ולשרטט לו מתחם עם גבולות
ברורים. למה? כדי שיכבד אותי. למה לי שיכבד אותי? כי זה לטובתו.
במהלך ההריון שלי (כשעוד היה לי זמן לחיות), יצא לי להיות בהרצאה על חכמת
הקבלה. חוץ ממושגי קבלה כמו אור כלי בורא ומילוי, הייתה שם שאלה של מישהו
על חינוך. המרצה ענה מה שענה. אבל בין הדברים שאמר, דבר אחד נחרט לי ולאט
לאט גם הסתבר כנכון: ילד שלא מגבילים אותו גדל להיות ילד ששונא את ההורים שלו.
הוא סיפר שם גם משל נחמד, על ילד ואבא שהולכים ברחוב והילד בוכה בכי
תמרורים. עוברים ושבים שראו את הילד חשבו לעצמם איזה רע האבא הזה שלא נותן
לילד את מבוקשו. כששאלו אותו ענה האב, שלילד שלו מגרדת העין, הילד
רוצה לגרד אותה עם סיכה והוא לא מרשה לו.
פתאום ירד לי אסימון ענקי על החיים שלי. על
ההורים שלי. שאף פעם לא הבנתי למה אני כל כך כועסת עליהם. כי בסך הכל הם
נתנו לי הכל. ופתאום נפערה בי ההבנה שבאנת נתנו לי הכל. לא שמו לי גבולות,
לא התערבו לי בחיים, לא הכווינו או הדריכו אותי. נתנו לי לגדול פרא. בו
ברגע החלטתי שאני לא מוכנה שהילד שלי ישנא אותי.
היום הוא בסך הכל בן שנה וחצי. אבל הכל אצלנו ברור וחד עד כמה שאפשר. ואני
מרגישה שהמילים המעטות האלה שנחרטו בי הן מתנה לכל החיים, מתנה שנותנת לי
את הכוח להבדיל ולו במעט בין טוב לרע עבור הילד שלי. את הכוח להבין שלא כל
מה שהוא רוצה זה הדבר הטוב עבורו. זו אחריות ממש גדולה לסמן גבולות לילד
וגם השקעה לא קטנה של כוחות והתמדה, אבל זו עבודה שלדעתי חייבים לעשות
למען הילד, כדי לתת לו שמחה בטחון וכלים לעשות בירורים בחיים שלו.
סמנו כמאמר מועדף עליכם (182) | הציגו מאמר זה באתר שלכם | נצפה: 1825
רק משתמשים רשומים יכולים לכתוב תגובות אנא היכנס למערכת כמשתמש רשום או צור חשבון חדש Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.6 AkoComment © Copyright 2004 by Arthur Konze - www.mamboportal.com All right reserved |