|
אחרי לידה יכול להיות רע או עוד יותר רע
תלוי בך ואיך תסדרי לעצמך את העתיד
הרגשה הראשונה שהייתה לי אחרי לידה, הייתה ההרגשה שהנה סוף סוף אני מצדיקה
את הקיום שלי. כאילו לפני כן לא הייתי קיימת, אלא הייתי מעין סוג של טפיל
שהגיע לעולם הזה, ועד שלא יעשה את מה שבא לעשות, אז ברמה הביולוגית הוא
יישאר טפיל בן בליעל. והנה עכשיו, אחרי לידה, נכנסתי למערכת הזאת שנקראת
חיים.
ההרגשה השנייה אחרי לידה הייתה, אמאל'ה מה עושים עכשיו?
ההרגשה השלישית אחרי לידה הייתה, למה הייתי צריכה את זה?
למה זה קרה?
אם מסתכלים על זה מבחינה מדעית, ובלי קשקושי פסיכולוגיה מה שקרה הוא שהייתה לי, כמו לכל אישה אחרת, עלייה חדה של הורמון האהבה (אוקסיטוצין), כדי לאפשר את הלידה ולאחר מכן ירידה הדרגתית ממרומי הנס האנושי - הריון ולידה, ועד לתחתית שאול חסרת הניסים - אחרי לידה.
היום, במבט לאחור, אם הייתי יותר חכמה, הייתי עוברת אחרי לידה את שלושת המצבים הללו הידועים מראש, אבל יכול להיות שבמקום שהתהליך יימשך שנה שלימה ומעייפת של דיכאונות, הוא יכול היה להימשך הרבה פחות.
אז מה זה להיות חכמה?
לארגן עורף חזק! אמא, דודה, סבתא, סבא, בעל, חברה, מטפלת, מישהו, משהו שעוזר לך אחרי לידה. אין בעולם אישה שהתהליך הכימי הזה פוסח עליה אחרי לידה. לידה היא מכה מאד חזקה לגוף מכל הבחינות. לא מין הסתם בעבר נהגו לייחס חשיבות גבוה לתקופה שלאחר לידה הנקראת "משכב לידה" ולסייע ליולדת בכל דבר. בעבר, אחרי לידה, היולדת הייתה ישנה, אוכלת, מניקה ומטפלת בתינוק בלבד!
אבל היום זה לא כמו פעם...
נכון שהיום זה לא כמו פעם, אבל אני לא אוהבת, אם יורשה לי לומר, את כל השיטות של: צאי לבלות עם הבעל, שימי את הילד עם מטפלת, קני לך משהו יפה, לכי לספר, תעשי פן, תעשי טיפול פנים. כי אם מסתכלים לכל ההמלצות האלה בעיניים, יש בהן קלקול גדול. הן בסך הכל בריחה מהתמודדות עם המצב החדש, ודווקא התקופה הראשונה עם התינוק החדש היא התקופה החשובה ביותר לחיזוק הקשר ביניכם לכל החיים. אז מה דעתך לסדר לעצמך "משכב לידה" אמיתי כמו של פעם? ארבעים יום רק את והתינוק שלך, לישון, לאכול, להניק, להתקלח. אח! זה תענוג אמיתי, ושכל העולם ואחותו יכבס לך, יבשל לך, יתלה לך, ויעשה לך.
אבל בכל זאת, איך מבקשים?
בצורה ישירה. ואם קשה לעשות את זה אז מסתכלים על התינוק החדש, הטרי, החמים והמתוק הזה, וחושבים שזה למענו. כך הרבה יותר קל לבקש עזרה. כי האמת היא, שעבורי, הנס הכי הכי גדול אחרי לידה, היה ההרגשה שיש מישהו בעולם הזה שיותר חשוב ממני, בדיעבד חבל שלא הבנתי שהוא גם חשוב יותר מהבושה.
סמנו כמאמר מועדף עליכם (175) | הציגו מאמר זה באתר שלכם | נצפה: 1512
רק משתמשים רשומים יכולים לכתוב תגובות אנא היכנס למערכת כמשתמש רשום או צור חשבון חדש Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.6 AkoComment © Copyright 2004 by Arthur Konze - www.mamboportal.com All right reserved |