ילד אינו מגיע לעולם עם הוראות הפעלה, ואנחנו כהורים איננו עוברים הכשרה לפני הלידה.הבאנו את ילדינו הביתה מבית החולים, וכולם מצפים שנדע להיות הורים...הפסיכולוגיה הנרטיבית מכירה בכך, שלסיפור יש כוח אדיר בחינוך הילד. דרך הסיפור אפשר להעביר מסרים, ערכים חינוכיים ודרכי התמודדות.בעזרת הסיפורים הילד מתעמת עם הבעיות והפחדים שלו, והם הופכים להיות פשוטים ומובנים יותר לאחר שהוכנסו לתוך תבנית סיפורית.התבנית הסיפורית מאפשרת עיבוד חוויות רגשיות, הקניית מיומנויות חברתיות, למידת שפה ותקשורת וחיזוק הביטחון העצמי בעקבות נתינת מקום לחוויות הילד.ניתן לומר כי הסיפור הוא כלי טבעי לארגון חוויות, והשתתפות פעילה רב כיוונית בסיפור מקלה ומעודדת צמיחה והתפתחות.הסיפור הוא כלי נהדר להאיר את עיני ילדינו לערכים והתנהגויות, כלי המאפשר דיון מובנה על נושאים הקשורים לחיי היום יום של כולנו.ספר המדגים בצורה טובה את כוחו של הסיפור בחינוך ילדנו הוא: "עולמו של דניאל".הספר "עולמו של דניאל" מציע דרך סיפורית מעניינת, ובמידה רבה גם ייחודית, המציעה ומאפשרת להורים ולילדים להיות השומעים והמספרים של חוויות היום יום.זהו ספר אשר נועד לעזור להורה לחנך ולכוון את ילדו להתנהגות נכונה דרך סיפורי ילדים המתארים מקרים מהחיים שאתם כולנו מתמודדים.לכל סיפור יש הנחיית הורים המציעה להורים דרכי התמודדות עם הסיטואציה המתוארת בסיפור. כאשר קוראים סיפור מתוך הספר ופועלים לפי הנחית ההורים, מעבירים לילד מידע ערכי וחינוכי, שיעזור לו להתמודד באינטראקציות חברתיות ולהסתגל לעולם, ובעצם הילד אינו מודע לכוחו של הסיפור לכוון אותו להתנהגות הנכונה בסיטואציה זו.אז אפשר להפסיק להשתמש בשיטות שכולנו ברגע של ייאוש עלולים להפעיל כמו: צעקות, איומים , עונשים... אני מציעה דרך אחרת לחנך את ילדנו, דרך שנעימה לכולנו, דרך הסיפור!