תינוקות רבים סובלים מרמת עצירות כזאת או אחרת בשנה הראשונה לחייהם. כיוון שלא ניתן להגדיר מהו מספר היציאות האופטימלי בשבוע, נהוג להגדיר עצירות כמצב שבו ישנה צואה קשה המלווה בכאבי בטן ובכי של התינוק. כאן חשוב להבדיל בין תינוקות היונקים חלב אם לבין תינוקות הניזונים מתחליפי חלב למיניהם. בתינוקות יונקים מצב של עצירות הוא יותר נדיר ולרוב הם אינם סובלים מבעיה זו. לעיתים מספר היציאות של תינוק יונק הוא נמוך יחסית כיוון שחלב האם נספג היטב במערכת העיכול ולכן לא יוצא החוצה. אפילו יציאה כל 5 ימים עדיין נחשבת כנורמלית, אלא אם כן ישנם כאבים בזמן היציאה, הבטן נפוחה ונראה שהתינוק סובל. לעיתים קרובות כאבים וסבל של התינוק אינם קשורים לעצירות אלא כנראה גזים במערכת העיכול. תינוקות הניזונים מתחליפי חלב עלולים לפתח
עצירות תינוקות בשל חוסר התאמה של התחליפים למערכת העיכול שלהם.
יכולים להיות מיקרים נדירים של
עצירות תינוקות בגלל בעיות אנטומיות או מחלות שונות, לדוגמא מחלת הירשפרונג, לרוב המחלה מתגלה תוך מספר ימים עד חודשים, ויש בה דרגות שונות כאשר הסימפטום העיקרי הוא עצירות קשה. עוד גורם לעצירות יכול להווצר כאשר התינוק מתחיל לאכול אוכל מוצק, וזה קורה כיוון שמערכת העיכול של התינוק עדיין לא בשלה לעכל את המזון.
גורמים נוספים לעצירות יכולים לקרות בגיל מאוחר יותר והם גורמים יותר התנהגותיים המתרחשים לדוגמא כאשר הילד עובר גמילה מחיתולים, או מתחיל ללכת לגן. במצבים אלו העצירות מתרחשת כאשר הילדים מתאפקים בשל המצב החדש ולעיתים מצבים אלו דורשים בירור וטיפול כדי למנוע מצב של בעיות חברתיות ופסיכולוגיות בעתיד.
הבירור הראשוני במצב של עצירות קשה הוא לבדוק כיוונים פיזיולוגים כגון מחלות או בעיה רפואית אחרת, בדיקה האם התינוק מקבל תרופות כלשהן שעלולות לגרום לתופעות לוואי. בדיקת הבטן שאין נפיחות או חסימת מעי וכן בדיקת פי הטבעת לראות שאין חתכים (פיסורה). הטיפול הראשוני הוא על ידי ריכוך הצואה ואף שימוש במשחת הרגעה להרדמת המקום, בהמשך מתבצעות בדיקות שונות, ואם מתגלה בעיה התנהגותית כלשהי (לדוגמא כתוצאה מגמילה מחיתולים) ניתן לשלב טיפול התנהגותי תומך.
