הריון תאומים

אם הגעת לכתבה הזאת בגלל שאת נושאת ברחמך הריון תאומים, הנה כמה טיפים. גם לי היה הריון תאומים ואני יותר משמחה לחלוק איתך מעט מידע שצברתי בנושא המורכב הזה.

טוב אז הלכת לעשות בדיקת דופק עוברי וגילית שניים. הפתעה, שמחה, פחד, התרגשות, דחייה, כל אחת מהתגובות הנ"ל היא נורמלית כשמגלים הריון תאומים, וגם לחוות את כולן יחד בזו אחר זו זה נורמלי. כי הריון תאומים זה סרט אחר לגמרי...

מהן ההשלכות של הריון תאומים?

היו הראשונים להגיב למאמר זה | סמנו כמאמר מועדף עליכם (219) | הציגו מאמר זה באתר שלכם | נצפה: 10047

הריון תאומים בהפתעה!

אני בהריון והגיע הזמן לעשות דופק עוברי. בראש יש לי שני תרחישים: או שיהיה דופק או שלא יהיה דופק. זה כל כך מלחיץ. זה כמו שחור או לבן. מי חשב בכלל על אפשרות נוספת? דופק כפול.  שני לבבות? שניים? התקשרתי לאמא שלי הלומת הלם: "אמא מאיפה יש לי שניים?" "אה!" אמרה אמא שלי "לסבתא שלי היה אח תאום" "אה!" אמרתי "נחמד מצידך לעדכן אותי".

היו הראשונים להגיב למאמר זה | סמנו כמאמר מועדף עליכם (184) | הציגו מאמר זה באתר שלכם | נצפה: 2851

לפני הריון מומלץ ליטול חומצה פולית. מחקרים מראים כי נטילת חומצה פולית כשלושה חודשים לפני הריון, ועד שלושה חודשים לאחר הכניסה להריון מפחיתה בצורה משמעותית מומים מולדים בעובר כגון: אי סגירה של תעלת העצבים של העובר, מומי לב, חיך ושפה שסועה ומומים של מערכת השתן.

 מהי חומצה פולית?

היו הראשונים להגיב למאמר זה | סמנו כמאמר מועדף עליכם (204) | הציגו מאמר זה באתר שלכם | נצפה: 4231

מעקב הריון  

לכבוד ראש השנה החלטתי להכין לכם מתנה - הפוסט השלם והמקיף ביותר בנושא בדיקות הריון - זה ללא ספק מאמר שתרצו לשמור אצלכם במועדפים.

שתהיה לכולנו שנה טובה, שנה של שמחה, בריאות, התפתחות ואושר. ועכשיו לעניין: 

מעקב הריון הינו פעולה המומלצת לכל אישה בהריון. 90% מההריונות עוברים בהצלחה וללא מקרים מיוחדים, אבל מעקב הריון יכול ב- 10% מהמקרים הנותרים להציל חיי עובר, או למנוע לידת תינוק עם מומים או מחלות תורשתיות קשות.

הבדיקות אותן יש לבצע במהלך מעקב הריון נחלקות לפי שבועות ההריון ורובן זהות מאישה לאישה.
כל בדיקה המסומנת בקו תחתון היא לינק למאמר המפרט אותה.

היו הראשונים להגיב למאמר זה | סמנו כמאמר מועדף עליכם (179) | הציגו מאמר זה באתר שלכם | נצפה: 5845

בדיקת סיסי שליה   

מהי בדיקת סיסי שליה?

בדיקת סיסי שליה היא בדיקה פולשנית, בה נלקחת דגימה מהשליה העוברית.
על ידי בדיקת סיסי שליה, ניתן לבדוק כל מחלה תורשתית שניתן לבדוק גם בבדיקת מי שפיר, המתבצעת בשלבים מאוחרים יותר של ההריון (פרט לבדיקת החלבון העוברי, כי חלבון זה מצוי במי השפיר עצמם).

למי מומלץ לבצע בדיקת סיסי שליה?

בדיקת סיסי שליה מומלצת לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון ללידת תינוק העלול לסבול ממום כרומוזומלי כלשהוא, כתוצאה ממחלה תורשתית. או לנשים שתוצאות השקיפות העורפית שלהן לא טובות.

מתי מבצעים בדיקת סיסי שליה?

יתרונה הגדול של בדיקת סיסי שליה, הוא בכך שמבצעים אותה בשלבים מוקדמים מאד של ההריון (על פי משרד הבריאות הזמן המומלץ הוא בין השבועות 10-12). במידה ומתגלה שהעובר סובל ממחלה כלשהיא, ניתן להפסיק את ההריון על ידי תהליך פשוט של שאיבה בשלבים מוקדמים מאד, לפני שהאישה חשה בתנועות עובר ולפני שנאלצים להיכנס לתהליך כואב של "לידה מוקדמת". (לעומת מי השפיר המתבצעת בין השבועות 16-18).

כיצד מתבצעת בדיקת סיסי שליה?

בדיקת סיסי שליה מתבצעת בלווי אולטרא סאונד בשתי גישות:

1. גישה וגינלית - בגישה זו מחדיר הרופא צינורית דקה דרך הנרתיק אל הרחם ושואב דגימת רקמה מהשליה.
2.  גישה בטנית - בגישה זו מוחדרת מחט דקה דרך דופן הבטן אל השליה ונשאבת דגימה על ידי מזרק. (מאחר ומחט זו עבה יותר מהמחט של דיקור מי השפיר יעשה הרופא אלחוש מקומי)

הבחירה באחת מהשיטות תלויה בין היתר במיקום השליה.

מהם הסיכונים של בדיקת סיסי שליה?

הסיכונים של בדיקת סיסי שליה הם:

1. סיכון להפלה כתוצאה מהבדיקה. סיכון זה הוא גבוה פי שניים מהסיכון בבדיקת מי שפיר (אולם בסטטיסטיקה זו נכללות בלית ברירה גם הפלות טבעיות המתרחשות לרוב בתחילת הריון).
2. גרימה למומי גפיים אצל העובר עקב תקלות באספקת הדם.
3. לעיתים התוצאות עצמן לא ברורות מספיק ויש צורך לעבור בדיקות נוספות כגון מי שפיר או דם עוברי.

היו הראשונים להגיב למאמר זה | סמנו כמאמר מועדף עליכם (247) | הציגו מאמר זה באתר שלכם | נצפה: 3289

מחפשים מחשבון הריון?  

להלן טבלה המרכזת מספר מחשבי הריון, ממספר אתרים שונים, ומפרטת אילו פרטים נותן כל מחשבון הריון.
לבחירתכם.

היו הראשונים להגיב למאמר זה | סמנו כמאמר מועדף עליכם (200) | הציגו מאמר זה באתר שלכם | נצפה: 6700

בדיקת מי שפיר   

מהי בדיקת מי שפיר?

בדיקת מי שפיר, היא בדיקה פולשנית המתבצעת בין השבוע ה- 17 לשבוע ה- 18 להריון והיא האמצעי המוכר ביותר לאבחון טרום לידתי של מחלות גנטיות. בדיקת מי שפיר הומצאה בשנת 1955 על ידי שני מדענים ישראלים, שפיתחו בדיקה זו על מנת לזהות את מין העובר. שנתיים לאחר מכן השיגו המדענים הצלחה גם באבחון עוברים הלוקים בסיסטיק פיברוזיס ועם הזמן היא התפתחה באופן כזה, שכיום בדיקת מי שפיר נחשבת למדויקת ביותר באבחון טרום לידתי של קשת רחבה של מחלות גנטיות.

למי מומלץ לבצע בדיקת מי שפיר?

בדיקת מי שפיר מומלצת על ידי משרד הבריאות לנשים עם סיכון מוגבר למחלה הניתנת לאבחון בהריון כמו:

1. נשים בסיכון מוגבר לתסמונת דאון בגלל גיל, או כתוצאה מאחת מבדיקות הסינון.
2. במידה וקיים חשד למום פתוח בתעלה עצבית בגלל רמה גבוהה של חלבון עוברי.
3. סיכון יתר למחלה תורשתית הניתנת לבדיקה.

כיצד מתבצעת בדיקת מי שפיר?

לפני לקיחת הדגימה, יבדוק הרופא על ידי מכשיר האולטרא סאונד את מיקום העובר והשליה, כדי למנוע חבלה. לאחר מכן יחטא היטב את דופן הבטן של האישה ויחדיר מחט דקה. על ידי מזרק ישאב נוזל לצורך בדיקת מי שפיר. התהליך קצר, כ- 15 דקות, ולאחר מכן נדרשת מנוחה של 48 שעות, הימנעות ממאמץ והימנעות מקיום יחסי מין כ- 72 שעות.

מה בודקים בבדיקת מי שפיר?
אל נוזל מי השפיר נושרים תאים מהעובר, לכן ניתן לבדוק את המבנה הכרומוזומלי של העובר. ראשית בודקים את רמת החלבון העוברי במי השפיר (בדומה לתבחין משולש). כמות גבוהה של חלבון עוברי, מעידה בדרך כלל על מום מבני כלשהו, לרוב במערכת העצבים.
שנית, את מי השפיר המכילים תאים עובריים, מגדלים בתנאי מעבדה ובודקים את המבנה הכרומוזומלי של העובר בהתאם למחלה אותה מבקשים לשלול. למען האמת, ניתן לעשות קשת רחבה של בדיקות, אולם כל בדיקה תיעשה בהתאם לבדיקות קודמות ולקבוצת הסיכון בה נמצא הזוג.

תוצאות בדיקת מי שפיר מתקבלות כעבור שבועיים שלושה, ולעיתים אף יותר (תלוי בזמן שלוקח לתרבית להתפתח). במקרים נדירים התאים לא גדלים או שמספרם קטן מידי, ואז על בני הזוג להחליט אם לחזור על בדיקת מי שפיר או להסתפק בבדיקות הסקר למיניהן.

מהם הסיכונים של בדיקת מי שפיר?

1. הפלה כתוצאה מהבדיקה עצמה (1% - 0.5%).
2. זיהום רחמי קשה העלול להסתיים באובדן הרחם ובמקרים נדירים במות האישה.
3. בשל השלב המאוחר בו מתבצעת הבדיקה, במידה ותתגלה מחלה יהיה צורך בביצוע תהליך הנקרא לידה מוקדמת.

היו הראשונים להגיב למאמר זה | סמנו כמאמר מועדף עליכם (169) | הציגו מאמר זה באתר שלכם | נצפה: 2946

מהו גורם RH שלילי ומדוע הוא מסוכן לעובר?   

RH הוא חלבון המצוי בדם הנקרא "גורם רזוס". אדם שמצוי בדמו גורם זה, הוא בעל סוג דם RH חיובי (כ- 85% מכלל האוכלוסיה). אדם שבדמו לא מצוי גורם זה, הוא בעל סוג דם RH שלילי.

סוג דם, הוא דבר העובר בתורשה משני ההורים, לכן אם האישה היא בעלת RH שלילי והגבר הוא בעל RH חיובי, קיים סיכון כי העובר יהיה בעל RH חיובי. מצב זה הוא מסוכן עבור העובר מכיוון שאם דמו יתערבב בדמה של האם, יתחיל גופה לייצר נוגדנים נגד הדם של העובר, הנוגדנים יהרסו את כדוריות הדם האדומות של העובר ויגרמו לו לאנמיה.

לרוב, בהריון הראשון מיוצרים ע"י האם נוגדנים גדולים (lgM), שאינם יכולים לעבור את השלייה ולפגוע בעובר. אולם, כבר בהריון השני נוצרים נוגדנים קטנים יותר (lgG) העוברים את השליה ומגיעים למחזור הדם העוברי.  

כיצד מטפלים?

במידה ומתגלה בעיה במהלך ההריון, ניתן לטפל בעובר בעודו ברחם על-ידי מתן עירוי דם תוך רחמי. אולם ניתן למנוע מצב זה על ידי מתן חיסון הנקרא "אנטי די".

חיסון אנטי-די (anti-d)

בהריון הראשון, עוברת האישה בתחילת ההריון, בדיקת דם לזיהוי סוג הדם שלה ולזיהוי אם היא בעלת גורם RH שלילי. נשים המזוהות כבעלות RH שלילי תעבורנה את הבדיקה שוב בשבוע ה- 24 להריון.

במהלך ההריון, ישנן בדיקות פולשניות המעלות את הסיכון להתערבבות דם האישה בדם העובר. לכן, אישה שלא פיתחה במהלך ההריון נוגדנים לגורם ה- RH השלילי תקבל במקרים מסוימים חיסון הנקרא אנטי די. חיסון זה הוא חיסון הניתן על ידי זריקה לשריר ומכיל נוגדנים ל RH חיובי. על יד כך נמנעת התפתחות תגובה חיסונית כנגד העובר.

בכל אחד מהמקרים הבאים יינתן החיסון:

1. לאחר ביצוע בדיקת סיסי שלייה.
2. אחרי הפלה.
3. אחרי הריון חוץ רחמי.  
4. בשבוע ה- 28 להריון.
5. לאחר חבלה בטנית.
6. במקרה של דימום חריג.
7. במידה ומתברר כי הילוד הוא אכן בעל סוג דם RH חיובי יינתן חיסון נוסף לאחר הלידה.

היו הראשונים להגיב למאמר זה | סמנו כמאמר מועדף עליכם (672) | הציגו מאמר זה באתר שלכם | נצפה: 6975

בדיקת הריון - אולטראסאונד

 בדיקות האולטרא סאונד שיש לבצע במהלך ההריון

במהלך ההריון ישנן 5 בדיקות אולטרא סאונד עיקריות. לעיתים יש נשים שיעברו יותר בדיקות לצורך מעקב רפואי, אולם 5 הבדיקות הנ"ל הן הבסיסיות ביותר ומומלצות לכל אישה בהריון.

1. אולטרא סאונד ראשון - בדיקת זו נערכת בין השבוע ה- 7 לשבוע ה- 9 של ההריון ומבוצעת בגישה וגינלית. לבדיקת האולטרא סאונד הראשון שני תפקידים עיקריים. ראשית, לוודא שההריון מתפתח בתוך הרחם ולא מחוץ לרחם. שנית, לאתר דופק עוברי.

2. שקיפות עורפית - שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרא סאונד הנערכת בין השבוע ה- 11 לשבוע ה- 13 ומבוצעת בגישה וגינלית. תפקידה להעריך את סיכויי העובר לחלות בתסמונת דאון, להיות בעל מומים בלב או הפרעות גנטיות. בבדיקה זו ימדוד הרופא או הטכנאי את עובי הנוזל הנאגר באזור העורף של העובר. עד 3 מ"מ נחשבת תוצאה תקינה, אולם הרופאים נוטים להתייחס גם לתוצאה הגבוהה מ- 2 מ"מ כחריגה. יחד עם בדיקה זו על האישה לעשות את בדיקת הסקר הראשונה, שהיא בדיקת דם המחשבת את סיכוייה כאם, להביא לעולם ילד החולה בתסמונת דאון.

3. סקירת מערכות מוקדמת - בדיקה זו נערכת בין השבוע ה- 14 לשבוע ה- 16 להריון והיא מבוצעת בגישה וגינלית. בבדיקה זו יבחן הרופא את איברי העובר, ויחפש אחר מומים, חסרים של איברים, או תפקוד לקוי של איברים. האיברים אותם בודק הרופא הם: המוח, הלב, עמוד השדרה, עדשת העין, שלפוחית השתן, כליות, שפתיים, ידיים, רגליים...בקיצור בודק שהכל נמצא במקום ומתפקד כהלכה. בדיקה זו עשויה לאתר בעיות בשלב מוקדם של ההריון (כמו חסימה בדרכי השתן, מום בלב וכו') וכך יוכל הזוג לשקול הפסקת הריון ללא צורך בגרימת "לידה מוקדמת". בנוסף בדיקה זו בודקת את כמות מי השפיר, מיקום השלייה, ושלמות כלי הדם בחבל הטבור.

4. סקירת מערכות מאוחרת/מורחבת - בדיקה זו נערכת בין השבוע ה- 22 לשבוע ה- 25 להריון והיא מבוצעת בגישה בטנית. בדיקה זו משלימה בעצם את סקירת המערכות המוקדמת בכך, שאיברי העובר גדלו והתפתחו ועתה ניתן לאתר גם מומים שלא ניתן היה לאתר לפני כן, כמו מומים התפתחותיים במוח, בכליות ובלב. בבדיקה זו יעריך הרופא גם את קצב גדילת העובר ואת מיקומה הכמעט סופי של השלייה.  

5. הערכת משקל -  בדיקה זו מתבצעת בין השבוע ה- 30 לשבוע ה- 33 להריון והיא מבוצעת בגישה בטנית. תפקידה של בדיקה זו להעריך את משקל העובר ביחס לשבוע ההריון. בבדיקה זו ימדוד הטכנאי את קוטר ראש העובר, היקף הבטן ואורך הירך. לאחר מכן ישקלל נתונים וייתן "הערכת משקל". לתוצאות בדיקה זו סטייה של עד 15%. כמו כן, בבדיקה זו נבדק גם מיקום השלייה, תיפקודה, וכמות מי השפיר.

היו הראשונים להגיב למאמר זה | סמנו כמאמר מועדף עליכם (289) | הציגו מאמר זה באתר שלכם | נצפה: 5728

לקראת הריון - בדיקות סקר גנטיות

מעוניינים להרחיב את התא המשפחתי? גם אם לא ידוע לכם על מחלה גנטית במשפחה, כדאי לכם לבצע סדרת בדיקות גנטיות המשויכת למוצא שלכם על פי המלצת הרופא.

גילוי מוקדם של סיכויי של העובר, לחלות במחלה תורשתית, יכול למנוע סבל מיותר גם מההורים וגם מהרך הנולד. במידה ואכן תמצאו בקבוצת סיכון מסוימת, תוכלו לבצע בשלבים מאד מוקדמים של ההריון, בדיקות כרומוזומליות כדי לאשר או לשלול קיום המחלה אצל העובר ולהחליט על הפסקת הריון בשלבים מאד מוקדמים ללא צורך בגרידה או בהפלה מאוחרת.

המחלות להן מומלצות בדיקות סקר גנטיות הן:

1. תסמונת ה- X השביר - תסמונת המאופיינת בפיגור שכלי והפרעות בלמידה. שמה של המחלה נובע מכך שיש שינוי במבנה של כרומוזום X. את השינוי הנ"ל ניתן לראות בבדיקת מעבדה.     למי מומלץ להיבדק - לכל אישה ללא כל קשר למוצא העדתי. 

2. סיסטיק פיברוזיס - מחלה תורשתית המתבטאת בדלקות ריאה קשות, חוזרות ונשנות, בעיות ספיגת מזון במעי, פיגור בגדילה ומליחות יתר של הזיעה. הסיכון לקות במחלה הוא כאשר שני בני הזוג נושאים את הגן החולה. למי מומלץ להיבדק - בדיקה זו מומלצת לכל העדות, פרט לעיראקים ותימנים.

3. קנוון - מחלה תורשתית הנובעת מחוסר באנזים האחראי על פירוק חומרים שומניים הנאגרים בתאי המוח. מספר שבועות אחרי הלידה מתפתחת הידרדרות נוירולוגית מהירה ובהמשך סיבוכים הכוללים עיוורון, קשיות שרירים, התכווצויות ובעיות בליעה. למי מומלץ להיבדק - הבדיקה מומלצת לזוגות בהם שני ההורים ממוצא אשכנזי.

4. דיסאוטונומיה משפחתית - מחלה תורשתית המאופיינת בהפרעה בתפקוד מערכת העצבים האוטונומית. מערכת זו אחראית על איזון החום, לחץ הדם, הדופק, תגובה לכאב, הפרשת דמעות, בלוטות הטעם ועוד. חלק מהחולים סובלים מאיחור בהתפתחות, קושי בדיבור ולביליות רגשית. התמותה ממחלה זו היא בדרך כלל סביב גיל שלושים.   למי מומלץ להיבדק - יהודים ממוצא אשכנזי.

5. התסמונת על שם קוסטף - מחלה גנטית המתבטאת בפגיעה נוירולוגית ופגיעה בעיניים, ניוון של עצב הראיה, נוקשות בשרירים, וחוסר יציבות בהליכה.
    למי מומלץ להבדק - יהודים ממוצא עיראקי.

6. מחלת מטהכרומטיק לאוקודיסטרופי - מחלה המובילה לתמותת ילדים עד גיל חמש. תסמיני המחלה מופיעים בגיל שנתיים וביניהם פגיעה בתפקוד המוטורי, קישיון של שרירים, הדרדרות שכלית והתכווצויות. נוזל השדרה מכיל רמת חלבון גבוהה. מופיעים משקעים בעלי צביעה מיוחדת במוח, בכליות ובשתן. למי מומלץ להיבדק - יהודים ממוצא תימני.

7. אנמיה על שם פנקוני - מחלה תורשתית קשה, ההולכת ומחריפה עם השנים. תחילה מתבטאת המחלה בחוסר של תאי דם אדומים ובהמשך בחוסר של תאי דם אחרים. אחוז גבוה מהחולים במחלה זו מפתחים סרטן הדם כבר בגיל צעיר. למי מומלץ להיבדק - יהודים ממוצא אשכנזי וכן יהודים ממוצא מרוקאי.

8. התסמונת על שם בלום - מחלה תורשתית המאופיינת על ידי איחור בגדילה רגישות יתר לקרני שמש, חסר חיסוני ועקרות אצל גברים. לחולים במחלה יש נטייה מוגברת לפתח סרטן במהלך חייהם.  למי מומלץ להיבדק - יהודים ממוצא אשכנזי.

9. ML 4 - מחלה תורשתית המראה סימניה מיד לאחר הלידה. בין הסימנים: פזילה, עכירות בקרנית וניוון רשתית. בהמשך מופיעים רפיון שרירים ואיחור התפתחותי-  שכלי קשה. למי מומלץ להיבדק - יהודים ממוצא אשכנזי.

10. אטקסיה טלנגיאקטזיה - מחלה המתאפיינת בניוון מתקדם של המוח הקטן וגורמת לחוסר יציבות בהליכה וכשל מתקדם של מערכת החיסון. כמו כן, לחולים במחלה סיכון מוגבר להופעת גידולים בעקבות חשיפה לקרינה, משום שמחלה זו גורמת לליקוי במנגנון האחראי לתקן בגופנו תקלות המצטברות בחומר הגנטי. למי מומלץ להיבדק - יהודים ממוצא צפון אפריקאי, מרוקאים בעיקר.

11. מחלת נימן פיק - מחלת אגירה המאופיינת על ידי ניוון מתקדם של מערכת העצבים המרכזית, פיגור וניוון מוחי, הגדלה של הכבד והטחול. רוב החולים מתים עד גיל ארבע. למי מומלץ להיבדק - יהודים ממוצא אשכנזי.

12. מחלות אגירת גליקוגן מסוג 1 - לחולים במחלה זו יש הפרעה בחילוף החומרים המתבטאת באגירה של חומר רב-סוכר הנקרא גליקוגן. אפיון המחלה הוא ירידה ברמת הסוכר בדם, הגדלת הכבד, ועלייה ברמת השומנים בדם. בעבר, בעבר החולים במחלה מתו בגיל צעיר. כיום יש טיפול ששיפר את המצב, אולם עדין יש בעיות של עיכוב בגדילה, אבנים בכליות, ובנוסף גם מקרים של אבנים בכליות וגידולים ממאירים בכבד. למי מומלץ להיבדק - יהודים ממוצא אשכנזי.

13. Usher - תסמונת גנטית המאופיינת בפגיעה בשמיעה, בראיה ובמערכת הווסטיבולרית. הליקוי בשמיעה הוא מלידה והילדים החולים לא מפתחים יכולת       דיבור. הליקוי בראיה נובע מתהליך ניווני ברשתית העין המתחיל בילדות ומחמיר עם הזמן. מחלה זו היא גורם מספר אחד לחרשות ועיוורון גנטי. למי מומלץ להיבדק  - יהודים ממוצא אשכנזי.

14. מחלת גושה - מחלה שכיחה מאד בקרב יהודים אשכנזים ובמרבית המקרים מדובר במחלה קלה. המחלה נובעת מחוסר באנזים האחראי על פירוק שומנים מורכבים, וכתוצאה מכך השומנים נאגרים בגוף. למחלה זו יש שלוש דרגות קושי ויש טיפול הולם לשלושתם. למי מומלץ להיבדק  - יהודים ממוצא אשכנזי.

היו הראשונים להגיב למאמר זה | סמנו כמאמר מועדף עליכם (159) | הציגו מאמר זה באתר שלכם | נצפה: 2300